הליך הגישור הוא הליך בו הצדדים שבמחלוקת, מקיימים הליך רצוני וחופשי בהנחיית מגשר או מגשרים. מגמת התהליך הינה להביא את הצדדים להבנה עמוקה יותר של המחלוקת, ליצירת אמון, הידברות וקיום דיאלוג ומשא ומתן שבו יועלו אפשרויות והצעות לסיום המחלוקת עד למציאת הפתרון אשר יענה לצרכים המרכזיים של כל צד. בהליך זה, הצדדים הם אלו שעומדים במרכז, והמגשר הוא המסייע להם להגיע להסכמה, אך הוא אינו יכול להכריע ו/או לכפות עליהם כל החלטה, בכך ישנו שוני מהותי בין הליך הגישור ובין הליך משפטי והליך בוררות. ההליך הינו סודי וחסוי ולא ניתן להשתמש בדברים שנאמרו במהלך הגישור כראיה בבית משפט. ההסכם שהושג, לאחר שנחתם, מחייב את שני הצדדים. ניתן אף להעבירו לבית הדין/המשפט ולתת לו תוקף של פסק דין. הצדדים נפגשים עם המגשר לפגישה, שנמשכת לרוב כשעתיים, ובמידת הצורך נקבעים פגישות נוספות. במהלך הגישור ייתכן והמגשר ייפגש עם כל צד בנפרד. במדינת ישראל תוקנו תקנות בחוק להגדרת ההליך על היבטיו השונים [סעיף 79, ג – בחוק בתי המשפט התשמ"ד (1984), תקנות בתי המשפט התשנ"ג (1993), ובתקנות בתי המשפט התשנ"ט (1999) ותיקון התשס"ב] מידע נוסף נמצא בחלק "שאלות ותשובות נפוצות", את/ה מוזמנים לעיין שם.